אני שואלת את עצמי מה לכתוב היום כשהכל נכתב, מדובר, נגיש, בתקופה זו של שפע ויצירה, של דיבורים וחויות של אור ומהות ואהבה וחופש. אז קראנו והבנו והרגשנו וטעמנו. תירגלנו וחוינו כמאמנים כמתאמנים וכאנשים. אז מה עכשיו? מה עוד? מה הנקודה שמבקשת להיאמר, מה הנקודה בתוכנו שמבקשת שניגע בה?

את הנקודה הזו אני רוצה לגלות כאן. איך מתוך כל מה שאני פוגשת, שומעת ורואה בחיי, בין אם מול אנשים, מול מצבים, מול המציאות, אני מתקרבת למהות שלי? איך אני לומדת משהו על עצמי? ובמילים אחרות: מה  הנקודה ששייכת לליבי ברגע הזה?

מה הופך את החיים שלנו לחיים של חופש, ולא חופש ממשהו או ממישהו, אלא חירות פנימית בלתי תלויה, חופשיה מהתניות כאלה ואחרות? כנראה שאין קיצורי דרך, לא כאן, לא בכדי להגיע לדבר היקר מכל. ועדיין הכל במרחק של מחשבה אחת.

אז דוקא עכשיו כשזה נראה כל כך נגיש, כששומעים את זה בכל הערוצים, יש תחושה שאנו מתקרבים ומתרחקים, עולים ויורדים, נוגעים ולא נוגעים.

אז מהו הדבר הזה שאם נתקרב אליו נוכל להיות בכל המקומות והמעברים, לעלות ולרדת להתקרב ולהתרחק ליפול ולקום, ולהישאר?

מהו הדבר הזה שיכול להימצא איתנו בכל המצבים? איך יוצרים אליו גישה? מה הופך את האור לקניין שלנו?

אז ערכים יש לנו, מטרות ויעדים יש, רצונות גם כן. ואנחנו מתאמנים ומתאמנים... ואם מגיעים אז יש תחושת רווחה רגעית וכבר היעד החדש בפתח. אין לזה סוף? ומהו בכל זאת הסוף בתוך האינסוף, מהם היחסים בין הידיעה לאי ידיעה? לאן אנו אמורים להגיע? יש מקום כזה בכלל?

שאלות שאלות....  ומהות אחת.

מהות נוכחת. נוכחת ועדה למצבי הנפש שלנו, לרגשות שלנו, למחשבות שלנו, לאמונות שלנו, לגוף שלנו, למי שאנחנו. עכשיו.

אדם, זמן, מקום. אנחנו לפעמים רוצים להיות בן אדם אחר, כלומר להיות יותר ממה שאנחנו, להשתפר, לתקן, להשתנות, ולפעמים אנו רוצים להיות בזמן אחר, מחר, עוד שנה, עוד גלגול, ולפעמים להיות במקום אחר, בבית אחר, בארץ אחרת, בחיים אחרים, עם מישהו אחר.

אז איך עם כל זה נגיע מתישהו לאנשהו? והאם בכלל יש זמן אחר, מקום אחר, אדם אחר? ומתי יסתיימו השאלות האלה?

הזמן הוא עכשיו. המקום הוא פה. והאדם הוא אני. אך האם באמת ובתמים אנו מרגישים וחיים את זה כל הזמן? ואם לא האם אנו יודעים או זוכרים לחזור לנקודת המוצא הזו?

ואם הכל כבר פה..  מה נעשה עם כל השאיפות וכל השאלות שלנו?

תמיד תישאר שאלה או לפחות סימן שאלה, אבל מהותית.

נחזור לשאלת הכותרת, איך לקשר את המצבים בחיי, את המפגשים, את מה שקורה לי עכשיו, לנקודה שבליבי? איך לפגוש את האור בחיי מתוך הכל ובתוכי ממש? איך העולם מדבר איתי דרך כל אדם, ודרך כל מצב? ולמה זה כל כך חשוב? מה רע בלהיות באורות כלליים, בנגיעה בנצנוצים ובכוכבים?

כי עד שזה לא עובר ממש דרכי זה לא באמת שלי.

לראות את האור שבכל דבר הוא מפגש בין עולמות. מפגש בתוך הזמן ומעל הזמן, בתוך המקום ומעל המקום, בתוך האני האנושי ומעל האני האנושי (שהוא האני האלוהי). מפגש עם הנקודה שבליבי ברגע הזה. מפגש שנותן משמעות וקיימות. והמפגש הזה מוליד מציאות חדשה. ממש.

זה מתחיל בנוכחות והיווכחות למה שיש. הבנה שאין אחר. שהכל מדבר אלי מתוך האחד בלבושים שונים, אנשים שונים, מצבים שונים. הכל בא להאיר לי משהו, לקרב אותי למהות שלי. פה נמצא הכל עבורי. בדיוק מה שנחוץ לי. הבירור הזה של איפה אני מונחת עכשיו הוא מקום בלב, שם נוצר המפגש. ויהי אור.

והאור הוא כבר לא איפשהו שם, הוא לא רגע שאנו מחכים לפגוש ברגעי השראה, או תלוי מישהו או משהו. הוא אור שנובע מעמקי ליבנו ועצמיותנו, מתוך הנוכחות ברגע, מתוך חווית החיים הישירה ללא כל מיסוך, אור שממלא אותנו ברווחה ועונג, אור שמתפשט ומאיר את המציאות בעיניים חדשות.

לנוכחות אין אף פעם מקום אחר, זמן אחר, אדם אחר. אם נקרא לה היא תמיד תשיב 'הנני'.

זה מזכיר לי כשהקב"ה שאל את האדם הראשון "איכה?", ובמקום לענות 'הנני' האדם התחיל לספר סיפורים... ולברוח... מאחריות, "האשה אשר נתת עמדי...", והאשה אמרה: "הנחש השיאני...". זהו, ברגע שאנו לא יודעים מי אנחנו ואיפה אנו מונחים, אנו מחוסרי מקום. עפים מגן עדן.

אז איך חוזרים? מודים שזזנו.

הזיהוי של המקום בו אני מונחת עכשיו הוא מפגש עם האור שבתוכי, מעבר לכל המסכים, ופה אין למעלה למטה, גבוה נמוך, האמת היא בכל מקום שאני נמצאת. נקודה.

פיתוח הצופה בתוכנו בתוך הדרך שבה אנו מהלכים, צופה שנוכח למי שאנחנו ברגע, ולנקודה ששייכת לליבנו בעת הזו ממש, מתוך ידיעת מהותנו ותכליתנו, מזכירה לנו כבר עכשיו שאנו קרובים. בצלם אלוהים.

ומתי בכלל היינו רחוקים?

עפרה חדד

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

תחושות של כעס, תסכול ולחץ נפשי, הם חלק בלתי נפרד מאורח חיינו. בין אם במסגרת העבודה, בחיי משפחה ואפילו בין חברים ,

אנו נתקלים במצבים שמוציאים אותנו מהשלווה ומעוררים רגשות קשים ולא נעימים. אלו סיטואציות שכל אחד ואחת מאתנו חוו אותם על בשרם, אך הבעיה נוצרת כאשר אין אנו יודעים כיצד להתמודד איתם או כאשר הם משאירים בנו משקעים ארוכי טווח.

אדם שאינו יודע לשחרר כעסים, אינו משפיע רק על סביבתו ומרחיק ממנו אחרים – הוא למעשה מזיק לעצמו מבחינה נפשית ואף גופנית. כעס, הוא תופעה שהיא פנימית וחיצונית כאחד, אנחנו גם מבטאים כעס אך גם מרגישים אותו בכל חלק מגופינו.

מלבד עוגמת הנפש שאנו גורמים לאחרים בשחרור לא נכון של כעסים (צעקה, עלבון ואף פגיעה גופנית) הלחץ המצטבר 'אוכל אותנו מבפנים'.

מבחינה נפשית, התוצאות ברורות – אנחנו מרגישים עצבניים, חסרי מנוחה, כאילו איבדנו שליטה על חיינו.

לעיתים הדחקה של כעס, עשויה להפנות את האנרגיה השלילית כלפי פנים ולהפוך לרגש של דכדוך מתמיד ואף דיכאון קשה.

אך מעבר לכך - לתחושות של כעס ותסכול, ישנן גם השפעות גופניות שעשויות להיות הרסניות לבריאותנו.

ההיבטים הפיזיולוגיים של כעס מתבטאים בכך שהגוף נכנס לסטרס וכתוצאה מכך פעימות הלב גוברות, השרירים נמתחים, לחץ הדם עולה והריאות מתכווצות ונגרם קוצר נשימה.

תדירות גבוהה של לחץ נפשי מסוג זה עלולה לגרום "במקרה הטוב" לנדודי שינה, קשיי עיכול וצרבות, אך מחקרים מראים כי זהו עשוי להיות הגורם לסוגים מסוימים של מחלת הסרטן.
אימון אישי לשליטה בכעסים וכן, טיפול בלחץ נפשי, הוא הפתרון לאותם מצבי סטרס ולשחרור נכון של לחצים.

במהלך סדנת לימוד אימון אישי יינתן למטופל ארגז כלים מלא, החל מדרכים כיצד להימנע מאותן סיטואציות, כיצד לשמור על רוגע כאשר אנו נתקלים בהן,

איך לא להגיב באופן מוגזם ועוד שיטות שיסייעו לנהל חיים בריאים ומאושרים הרבה יותר.

לרוב, כאשר אנו מתפרצים וצועקים, הדברים שלנו נופלים על אוזניים ערלות ושני הצדדים יוצאים מתוסכלים ולכן,

במהלך האימון האישי, שלעיתים ישלב טיפול נפשי, נלמד גם פתרונות תקשורת שיסייעו לנו להביע את הדברים באופן שבו גם הצד השני ירצה להקשיב ולהפנים.

לפעמים אנו איננו מודעים לתופעות המינוריות של אותם מצבים ולכן, במהלך הסדנא מוצעת גם גמילה מכסיסת ציפורניים,

שהיא סימפטום ידוע של לחץ נפשי.
אימון אישי יחזיר לכם את השליטה בחייכם, את היכולת להתמודד עם סיטואציות בדרך נאותה, כך שכולם יצאו מרווחים.

השחרור מכעסים ומן המשקעים שהם מותירים אחריהם, מוביל לשיפור באיכות החיים הן של המטופל והן של האנשים הסובבים אותו.

המטופלים מדווחים על תחושה של הקלה, כאילו עול גדול הוסר מעליהם והם כעת יכולים לראות את העולם באופן חיובי יותר.

אימון הורים הוא מערכת יחסים בין מתאמן והורים המתמקדת בעשייה של ההורים למען מימוש המטרות, השאיפות והחזון שלהם. מטרתו של אימון הורים הינה העצמת איכות החיים של המשפחה כולה. המאמן עוזר להורים להבהיר מה חשוב להם כהורים עבור משפחתם, וביחד סוללים דרך להגיע למטרות שבנויות על המצע של חזון המשפחה. המאמן מקדם את המודעות של ההורים לערכים, לתחומי חוזק וחולשת התפקוד שלהם, ומקדם את פעולתם בתהליך של גילוי, תמיכה, אתגור ועידוד. ביחד נבנים אסטרטגיות ומבנים ליצירת שינוי התנהגותי ורגשי. המאמן עובד עם ההורים בשיפור התקשורת בינם לבין ילדים, ובינם לבין עצמם. 

מטרת אימון הורים: הקניית כלים להורות פרו-אקטיבית. הורות פרו-אקטיבית הינה הורות שפועלת מתוך מנהיגות, ולא מתוך הצורך המיידי לפתור בעייה מיידת במהירות האפשרית. הורים פרו-אקטיביים ברורים לגבי הציפיות שלהם מעצמם ומהילדים. הם קשובים לעצמם ולסביבה  ומנהלים את עצמם אופן בוגר.

השלב הראשון באימון אישי הינו הסתכלות ב"אג`נדה  הגדולה". המאמן שואל שאלות עוצמה כגון: " מה היעד שלכם כהורים? כיצד הייתם רוצים להנהיג את המשפחה? איך זה ייראה? על מה עליכם לוותר כדי שזה יקרה? המטרה הינה להרחיב את המודעות של ההורה למטרות על, ולנווט אותם למצע שבנויה על ערכים, כגון כבוד הדדי, עצמאיות, יושרה, הרמוניה, ואהבה ללא תנאים.

לאחר ניסוח המטרות, אנו מזהים מחשבות שליליות אוטומטיות, באנגלית, ANTS –  Automatic Negative Thoughts, התפיסות והמשפטים השגויים שגורמות לרגשנות ולתגובות לא יעילות ולעיתים הרסניות, כגון: " אם אני לא אעשה את זה – אף אחד אחר במשפחה לא יעשה את זה", "אם אני לא צועק/ת לא יקשיבו", "אני לא אשים גבולות, כי זה יהרוס את הקשר שיש לי עם הילדים."

לאחר בחירת יעדים וזיהוי תפיסות שמפריעות לפרו-אקטיביות, מגדירים את ההתנהגויות הספציפיות שההורים רוצים לשנות. הורים מתבקשים להגדיר מה הם לא רוצים ומה ההתנהגויות החלופיות שהם רוצים לעודד.

לדוגמא, אנו רוצים שהילד יפסיק להסתמך על ההורים להתעוררות והתארגנות עצמאית בבוקר. במקום זה, מנסחים מטרה ספציפית חיובית: אנו רוצים שהילד שלנו יהיה עצמאי ואחראי לכל הרצף של התנהגויות שכלולות בהתארגנות יעילה.   

בתהליך אימון הורים, הורים לומדים כיצד להקשיב ואיך לשוחח עם הילד בלי ביקורת, במטרה לשתף אותו בקביעת מטרות. בונים יחד טבלת התנהגות המשמשת כעוגן למתן חיזוקים או סנקציות.

השלב האחרון הינו מעקב יומי, דרך רישום בטבלה, ובדיקת היעילות של התוכנית. בדרך כלל, ההתחלה של התוכנית הינה השלב הקשה ביותר. הילד מתנגד כי הוא עלול לאבד זכויות, ואולי יגביר את הווכחנות. ההורים מצדם, עלולים להיות חסרי סבלנות ולסטות גם הם מההסכם. במסגרת מפגשי האימון מתרגלים כיצד להתעלם ממניפולציות, ולהגיב לילד באופן אסרטיבי וחיובי.  ההגעה ליעד הגדול – שיפור באווירה בבית, ובעצמאיות של הילד - תלויה ביכולת של ההורים לא להיות מנוהלים על ידי מחשבות שליליות או התנהגויות מניפולטיביות.

באימון, הורים לומדים איך לוותר על הרגלים שאינם מקדמים לחזון המשפחה. התוצאה הרצויה הינה שיפור ה"אינטליגנציה הרגשית" של המשפחה, היכולת להתאפק ולדחות ספוק מיידי,  למען חוויה משפחתית כיפית ומעצימה.   

למידע נוסף: הורות משותפת

ליסה גרוסמן, פסיכולוגית חינוכית

CPCC, SCAC (Senior Certified ADD Coach), MCIL

www.lisagrossman.com

אם את/ה מעוניין/ת ללמוד כיצד לאמן אנשים אחרים , זה העמוד שבו תמצא/י קורס coaching שיתאים לך.

יש בישראל הרבה מאד היצע של קורסים בנושא coaching ביחס לגודל האוכלוסייה, אולי כי אנחנו עם של יזמים ואולי בגלל נטייתנו הלאומית "לתת עצות" זה לזה והנה הזדמנות להתמקצע בנושא קורס Coaching

איך בוחרים קורס הדרכה שיתאים לך ? זו השאלה העיקרית. הנה מספר קריטריונים שכדאי לך לבדוק לפני שתבחר/י קורס קואצינג:

- דבר/י עם המנהל או המדריך הראשי. התרשם אישית איך את/ה מתחבר/ת לסגנון שלו/ה. אלה יהיו האנשים מהם תלמד ותושפע. מה היית מצפה מהם? האם הם עומדים בציפיותיך? בקש להשתתף באירוע מבוא או בפגישה אישית בהם תתרשם מהם פנים אל פנים ואפילו תקבל הדגמה

- בדוק אם קורס הדרכה שלפניך עומד בדרישות ארגון מאמנים מוביל. אין עדיין בעולם או בישראל חקיקת מדינה המסמיכה מי שמכשיר מאמנים, ולכן יש רגולציה פנימית המתבצעת על ידי ארגוני מאמנים מובילים הארגונים המובילים בזמן הזה בישראל הם לשכת המאמנים ואיק"א. הטובות שבהכשרות מוכרות גם על ידי איגוד המאמנים הבינלאומי ICF-International Coaching Federation הקובע ובודק גם מה יילמד בקורס הדרכה ו קורס Coaching.

-   שאל/י חברים ובוגרים שעברו הכשרה ב- Coaching אם אין לך כאלה, בדוק בפורומים באינטרנט שעוסקים ב- Coaching ברוב הפורטלים הגדולים יש פורומים פעילים שעוסקים בנושא.

טעמך האישי בסיוע של כל הקריטריונים לעיל הוא שיקבע את קורס הדרכה שתבחר/י.

NLP לחץ כאן למידע נוסף אודות ה
 

משברים בזוגיות הינם חלק בלתי נפרד מכל מערכת יחסים נורמאלית, אחד המפתחות החשובים ביותר למערכת יחסים יציבה היא ההבנה שניתקל במכשולים ואנו רק צריכים לדעת להתמודד איתם. אם הייתי צריך לשים את האצבע על ההבדל בין זוגיות אידיאלית לזוגיות בצרה כנראה שהייתי בוחר ביכולתו של האדם להבין את עצמו, ככל שנכיר את עצמנו לעומק ונדע לומר לבן זוגנו אלו ממעשיו פוגעים בנו ואלו מסבים לנו אושר כך תשתפר היכולת לתקשר אחד עם השני.

במהלך תקופת ההיריון ישנן לא מעט רגעי משבר, בין אם מדובר בבעיות פוריות או חלילה היריון שנגמר בהפלה או  אפילו מדובר בתחושת "דאון" שלאחר תקופה מרגשת זו. אימון זוגי עוזר לפתור בדיוק בעיות אלו ומביא את בני הזוג למצב של תקשורת טובה יותר ובריאה יותר.

מהו אימון זוגי

מדובר על תהליך, שמטרתו היא לקרב בין בני הזוג ולהפגיש בין רצונותיהם ושאיפותיהם. כמו בכל תהליך דרושה השקעה ורצון אמיתי לשינוי מצד בני הזוג על מנת להביא למהפך, לכל אורכו של התהליך יסמנו בני הזוג מטרות ויוכלו צעד אחר צעד לחוש בהתקדמות.

כיצד תהליך זה מבוצע –

בתחילה תיערך היכרות בין המאמן לזוג, מטרת ההיכרות היא להגיע למצב של הבנה והכרה במצב, בערכים המשותפים ויצירת בסיס יציב לקשר בין בני הזוג. בהמשך ינסחו בני הזוג ביחד עם המאמן מסמך יעדים, במסמך זה יתארו הצדדים את המציאות אותה הם מעוניינים להשיג בסיום התהליך, כמו כן גם יתבקשו הצדדים להתמודד עם המשבר פנים מול פנים ולמצוא את הסיבות אשר הביאו למצב זה. לאחר הבנה מעמיקה יגיע שלב הביצוע – בשלב זה ייכנס התהליך למסגרת של עד 15 מפגשים בממוצע (תלוי בקצב ההתקדמות הזוגי), במהלך המפגשים יעבדו הזוגות על הנקודות אשר צפו מעל פני השטח בשלב הקודם.

אימון זוגי לאחר הלידה

מדובר באחד האירועים הכי משמעותיים אותם יחווה האדם במהלך חייו, חוויה זו מביאה עימה סופת רגשות אשר עשויה לבלבל גם את האדם החזק ביותר. מחשבות רבות הקשורות ברצון להיות הורה טוב לילדך עשויות להלחיץ את ההורה החדש והציפיות הרבות מילדינו ומעצנו עשויות לגרור מתחים רבים. במהלך הטיפול עולות מצד ההורים החדשים שאלות רבות:

-          האם נדע לספק לתינוקינו את כל צרכיו.

-          האם נוכל לשלב בהצלחה בין חיינו הישנים לחדשים.

-          איך נצליח לשלב את התינוק החדש וכל צרכיו בתוך מערכת היחסים הקיימת.

אימון זוגי מסוג זה מתאים לכל הורה בתחילת דרכו ואפילו מומלץ, בעזרת הבנה מעמיקה של הקשיים והמטרות הזוגיות מפתחים בני הזוג מפת דרכים אשר תואמת למצבם הנקודתי בחיים אשר בסיומה אמורים בני הזוג להגיע לנקודה אותה סימנו כמטרה. כאשר בני הזוג מגיעים למצב בו הם מתקשרים האחד עם השני ומדברים ביניהם על כל הבעיות ניתן בעזרת עבודה קשה לפתור הכול.

 יערה בת ה 17, בעלת קשיי למידה וקשב מגיל צעיר. היא אובחנה כשהיתה בכיתה ג', כאשר היא לא הצליחה להבין שום דבר בכיתה, ובבית היתה זקוקה ללווי צמוד של הורים ומורים פרטיים כדי להכין שיעורים. עכשיו היא לומדת בבית ספר אקסטרני ומתחילה ללמוד לראשונה בחייה. יחד עם זאת, היא עדיין מתקשה להתמקד לבדה כשהיא צריכה ללמוד ודוחה את הדברים שהיא צריכה לעשות – כפי שעשתה מאז כניסתה לבית ספר. הטלוויזיה נתפסת כדבר המעניין הראשון, הפייסבוק במקום השני והלימודים ממוקמים נמוך בהרבה בסדר העדיפויות.

מדוע למתבגר בעל הפרעת הקשב קשה יותר לנהל את עצמו?

החלק של המוח שהוא אחראי על עשיית הדברים "של מבוגרים", כמו תכנון, קבלת החלטות, קביעת סדרי עדיפויות, מעקב עצמי, שליטה באימפולסיביות והבנת התוצאות של המעשים, זהו החלק שמושפע מהפרעת הקשב. חסך ב"תפקודים ניהוליים" הינו הקושי בוויסות במערכות שתורמות להצלחה ביצירת אינטליגנציה רגשית והגעה להשגים עקביים.

המשמעות של להיות בוגר הינה ליטול אחריות, "לזרוק מים" על הפנטזיות ולהתחבר למציאות. אי אפשר לעשות את מה שבא- צריך לעשות את מה שצריך לעשות, ולמתבגר עם הפרעת הקשב קשה מאד להבין זאת, במיוחד כאשר זה הזמן בו הוא מעוניין לחגוג ועליו להתחיל לשתף פעולה יותר, ללמוד יותר וליטול אחריות על דברים שבעבר היו באחריות ההורים. להטיח במתבגר שהוא חייב להתמודד עם זה- לא יעזור.

למתבגרים/ות בעלי הפרעת קשב יש קושי מיוחד בגלל שהדחף לפרוץ גבולות, שקיים אצל רוב המתבגרים, מועצם.  החוסר רוגע הפנימי וחיפוש מתמיד לגירויים, מתנגש עם הציפיות של החברה להתנהגות אחראית: צריכים להתחיל לעבוד, לחשוב על הערך של כסף, ולשלוט ב"עכשיו" עבור עתיד לא ידוע. המוח של הADD  מחפש ספוק מייד, הנאות רגעיות, ולכן הם מתנגד לכללים ובקשות של עולם המבוגר. לפעמים ההורים מוותרים על דברים שמעולם לא חשבו לוותר עליהם רק בשביל שהמריבות יפסקו.

באימון הורים ומשפחה, אני שומעת דאגה שמצודקת:  "איך הילד הזה שמתקשה לנהל את עצמו ייקח אחריות על הכביש?" – שואלים ההורים, לכן זה הזמן להתחיל לחשוב על התפקיד של הורות עם מתבגר בעל הפרעת קשב כתפקיד מיוחד שבו ההורה אחראי על גידול וחינוך של אזרח אחראי. זו החלטה של ההורה- אם הוא מעוניין לשבת מהצד ולצפות בילד שלו בורח ממנו, או לנהל את המצב ולהתחיל לקבוע מטרות ולהציב גבולות באופן עקבי תוך שיתוף הילד בתהליך צמיחה .

באימון משפחה, הורים מגדירים את יעדיהם עבור המשפחה, וספציפית את התפקיד שלהם כאשר  המתבגר טרם למד לנהל את עצמו. המתבגר  קובע מטרות ,מיני" שהוא מעוניין לקדם. דרך תיאום ציפיות הדדי, כאשר ההורים והמתבגר הינם שותפים מלאים, הורים וילדיהם לומדים כיצד לזהות ולהבין את התופעות של לקויי למידה וקשב. הם לומדים לתקשר באמצעות כישורי אימון כגון שאלות פתוחות  הקשבה, ניסוח מטרות ובקשות, שיקוף ומסגור, נשיאה באחריות, סיעור מוחין, הגעה לשורה התחתונה, הוקרה והעצמה.

 להלן דוגמא ספציפית של כישור אימוני  - "סיעור מוחין" - שמשרת את המטרה של עיצוב שיתופיות עם הילד: ילד אומר "אני לא יודע מה לעשות, משעמם לי" כאשר ההורה שם גבול על "זמן מסך". אם ההורה נותן לו הצעות, הילד לא יקבל אותם כי הרעיון לא בא ממנו. המטרה של סיעור מוחין הינה לאפשר לילד לחשוב יחד עם ההורה על אופציות. עוד דוגמא: כאשר הילד הסתבך בבית הספר עם עוד ילד או עם המורה, הרצאה הורית הינה הדבר האחרון שהילד רוצה לשמוע. וחוץ מזה, הוא לא ילמד מזה. לכן, רצוי לערוך תשאול עם סיעור מוחין לגבי מה שקרה, לדוגמא:

הורה: איך אתה רואה את הארוע שקרה?

הילד יספר את הספור והתפיסה שלו...

הורה: מה גרם לך להסתבך?

הילד: אני לא  יודע...

הורה: בוא נחשוב עלך זה ביחד.. אני אציע ואז אתה תציע עד שנגיע למחשבות שאולי היו לך אז ונביןיותר טוב איך הגעת למה שקרה...

לאחר הסיעור מוחין, הורה: איך יכולת לפרש את המצב אחרת?

הילד: אני לא  יודע...

ההורה: בו נחשוב על אופציות אחרות, כדי שלא תחזור על אותה תגובה.

הילד וההורה מציעים רעיונות עד שיש הבנה חדשה מתוך תכנון תגובה וחשיבה פרו-אקטיבית.  

ליסה גרוסמן, פסיכולוגית חינוכית

, CPCC, MCIL, מדריכה מוסמכת

www.lisagrossman.com

לימודי NLP מיועדים לכל מי שרוצה להעלות את איכות החיים שלו, ללמוד לחשוב מחוץ לקופסא, וכל התצורה נהגתה עוד בשנות ה -70 של המאה הקודמת על ידי אנשים מצליחים במיוחד, שרצו לחקור כיצד חושבים ופועלים גאונים, ומה גורם להם להצליח. למה למשל אחרים מצליחים ולמה אתם לא. לאחר הלימודים, אם תיישמו את מה שלמדתם מובטחת לכם מציאות חדשה יותר, טובה ומפתיעה.

תוכן לימודי NLP

לימודי NLP הם למעשה לימודי דמיון מודרך, לימודי NLP, יעניקו לכם את הדרך להגיע אל התת מודע שלכם, ולא להיסמך אך ורק על המודע. לתת מודע תפקיד חשוב לקיומנו ותפקודינו. עם תום לימודי NLP, תוכלו לטפל בעצמיכם טוב יותר, אבל גם כמובן להנחות אנשים אחרים. על מנת להתקבל ללימודים, אין צורך להציג תעודת בגרות מצטיינת או ציון פסיכומטרי בשמיים, מספיק שאתם רוצים ללמוד, לשנות ולהשתנות. לימודי NLP יסייעו לכם לראות את הדברים בצורה ברורה יותר, כאשר מדובר על חמשת החושים שלנו, אתם תתייחסו אחרת למראות, ריחות, טעמים, צלילים, למצבים מעוררי חושים, אל מחשבות ודמיונות. לימודי NLP ילמדו אתכם להתייחס אחרת לתת מודע, ולדעת לקשר בינו לבין המודע, בין שניהם יש אינטראקציה הדדית. המוח שלנו איננו מבדיל בין דמיון למציאות בין תת מודע ללא מודע, זה אנו שעושים זאת וניתן לתכנת את המוח לחשוב אחרת. בלימודים תלמדו כיצד מנתבים אנשים לחשוב בצורה אחרת, בצורה חיובית ואופטימית ולא חשיבה פסימית. באמצעות NLP ניתן לטפח אנשים הסובלים לא רק מבעיות רגשיות, אלא גם מבעיות פיזיות. גם אנשים הסובלים מכאבים אקוטיים, באמצעות לימודי NLP, ניתן ללמד אותם כיצד להשתחרר מהכאב או לפחות להפחיתו.

מה עוד לומדים?

לימודי NLP יקנו לכם ידע נרחב במגוון תחומים רבים. אתם תלמדו על שיטות הרפיה שונות, שיטות הרגעה של הגוף והנפש, דימויי ריפוי, דימויי הגנה, כיצד מחזקים משאבים קיימים, תלמדו על מצוינות וגאונות, תלמדו על זיכרונות, וכיצד משחזרים זיכרונות כואבים ולא נעימים, תלמדו כיצד ניתן לשנות את העבר, כיצד משנים הרגלים ישנים ולא רצויים, כיצד משתחררים מכפייתיות, כיצד משתחררים מפוביות, כיצד משתחררים מתלות. עוד תלמדו על שינוי אמונות המקבעות אתכם, על שינויים של ערכים, וכל פתרון מריבות, סכסוכים וקונפליקטים, ואפילו על טיפול כמו התמכרויות לאוכל , לסיגריות  או לכל דבר אחר. לימודי NLP נלמדים במסגרות שונות, במיוחד במכללות המלמדות רפואה אלטרנטיבית ומקצועות הוליסטיים.

למי הלימודים מתאימים?

לימודי NLP נועדו לכל מי שרוצה לסייע לעצמו ולסייע לאחרים. לכל מי שרוצה להושיט עזרה ויד לאחרים, על מנת שאלה יחשבו חיובי ולא שלילי, על מנת שישנו את הגישה, מגישה פסימית לאופטימית, על מנת שיקומו בבוקר עם שיר חדש בלב. אנשים אשר רוצים לשנות את דרכיהם  ולנטוע תקווה בליבם. כל מי שחושב על מקצוע טיפולי, מומלץ לו בחום לקרוא על לימודי NLP.

 פפסי הוא כלב מעורב גדול שנמצא ברשותי(מעניינת המילה "ברשותי" האם הכוונה לכך שהוא תחת הרשות שלי,כאילו אני ראש עיריית סינגולדה והוא אחד התושבים?) כשבע שנים מאז היותו גור שובב.יש לו רעמת שיער אימתנית שבימי הגשם הופכת לראסטות ארוכות ועיניים ירוקות חומות וכמו בכל הקלישאות על כלבים,נאמנות ואהבה אין קץ.

לפני כשנה לערך בחורף שעבר, פפסי החל לנבוח ללא הפסקה פשוטו כמשמעו,מזריחת השמש ועד שקיעתה.לפפסי יש נביחה  עתירת דציבלים ובאסים, תארו לעצמכם שנכנסתם למועדון או מסיבת טבע בעוצמה ובווליום של מסיבה ובמקום מוסיקה תשמעו נביחות.

הייתי בטוח שפפסי התחרפן,החליק על השכל או לחליפין החליט להפוך את חיי למקבילה הכלבית לגיהינום.ההשפעות על איכות חיי היו דרמטיות,מנוחת צהריים תשכחו מזה,תלונות מהשכנים בשפע,איום בהרחקתו מהקיבוץ,יציאה החוצה בגשם סוחף כדי לצעוק לו "פפסי שקט!"(בשלב הייאוש רק פתחתי את החלון וצעקתי,מה שהרתיע אותו בערך ל 30 שניות).

והכי הכי חשוב פשוט נעלם המושג הנקרא "שקט",אותם רגעים בהם לוקחים נשימה עמוקה ולא שומעים את הילדים,ולא שומעים מוסיקה או טלויזיה ברקע ומרגישים באמת לבד במובן השקט והמרפא של המילה.

בקצרה לאחר שבועיים כאלו בהם ניסיתי כל מיני פתרונות סרק (וביניהם שקלתי ניתוח לניתוק מיתרי הקול)ועצביי היו מרוטים,חשופים ורוטטים.

הגליתי את פפסי לחצר האחורית המרוחקת של הבית ובתחושה של "או אני או הוא" קשרתי אותו לעץ.

פפסי כמובן המשיך לנבוח ולנביחותיו נוסף טון של עלבון ומרמור,ולאות מחאה סירב להיכנס למלונה ועמד בגשם השוטף ונבח עצמו לדעת.

אצלי קרה משהו מוזר,מצד אחד הקלה ניכרת בעוצמת הרעש בגלל המרחק וחזרה לשפיות מסוימת ומצד שני כל פעם שיצאתי ממכוניתי ראיתי את פפסי קשור ורטוב,מבוסס בבוץ עם פרווה מטונפת ונראה ככלב אשפתות ולבי נכמר עליו.אך מייד כשחציתי את השביל אל ביתי שבתי והקשחתי לבי והתעלמתי מקריאותיו.

וכך במשך חודש חורפי רטוב וקר אימנתי עצמי להתעלם ממצבו,ניזון מכעס ואפילו אכזבה מהתנהגותו וכפיות הטובה שלו שהובילה לכך,בקיצור אמרתי "מגיע לו".

באחד הימים יצאתי ממכוניתי ובעודי ממהר לצאת לדרכי אני שומע שקוראים בשמי ורואה את רינה שעובדת במזכירות,וללא אקדמות היא ניגשת אליי ואומרת לי שכבר שבועיים שהיא עוברת ורואה את הכלב בודד ומתבוסס בבוץ ונראה עלוב ועצוב וש"ככה לא מתנהגים לכלב שלך".

ותוך כדי שאני מתנצל ומנסה להסביר אני מסתכל על פפסי שנראה כמקבילה הכלבית להומלס וכולו נרגש ונלהב לקראתי,ופשוט מתבייש בעצמי.

עצרתי את נאום ההגנה שלי,אמרתי לרינה שהיא צודקת ושאני מתנצל והבטחתי לטפל בכך מייד.ואכן כך עשיתי,לקחתי את פפסי למקלחת חמה ייבשתי אותו והכנתי לו מצע חם במרפסת המקורה.לעצמי הכנתי קפה שחור ויצאתי למרפסת לעשן סיגריה כשפפסי רובץ לרגליי,ראשו בין רגליו ועיניו הירקרקות עוקבות אחריי והרגשתי טוב ונכון ואסיר תודה לרינה.

במבט לאחור אני בוחן ומנסה להבין מה השיעור שהיה פה בשבילי?מה נשאר איתי?

עבורי בעיקר ההבנה שבכל פעם שאיני פועל לפי ערכיי(במקרה זה אהבה נאמנות ואחריות כלפי כלבי)גם אם יש רווח בטווח הקצר,זה יוצר דיסוננס פנימי שלא מאפשר לי לחיות את חיי בהרמוניה.

כמו גיטרה לא מכוונת שמנגנת מלודיה נעימה לקהל שומעיה אך חורקת באזני הנגן.

למידה חשובה נוספת הינה ההבנה כמה חשוב לכוון את מיתרי לבך,וגם אם רועש בחוץ להישאר קשוב למה שחשוב לשקט שבפנים.

ואם פרטת/זייפת על הגיטרה תמיד אפשר לעצור לכוון לצליל הנכון וליצור הרמוניה.

כמעט תמיד אפשר לתקן ותמיד אפשר להשתפר וזה משתלם.

עלי לשים לב ולשנות מבפנים החוצה ולא לאפשר לשינוי בחוץ לשנות את הפנים שלי..

כדי לסגור את הסיפור,גיליתי שפפסי פיתח פחד מדבורים.כנראה בגלל שנעקץ וכל פעם ששמע (ולכלבים יש שמיעה מפותחת) דבורים בסביבה פתח בנביחות האימתניות שהיו כנראה קריאות  "הצילו.הצילו" או "מלח מים.מלח מים".ובני ואני בנינו לו כילה במרפסת אליה אנו מעבירים אותו בכל התקף פראנויה ומייד כשגוללים אותה מטה הוא נרגע וגם אני..

גבי סינגולדה

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.