"מטרת האימון ( קאוצינג ) היא כמטרתה של כל הנהלה טובה בארגון: להפיק את המירב ממשאבי הארגון"
שימוש בכישורי אימון (קואצינג ) הינה הדרך הטובה ביותר להביא מנהלים ומנהיגים לשיפור ביצועי הארגון. לאמירה זו תקפות שמתבססת על מחקרים.
ל-CTI נסיון בעבודה עם מגוון של ארגונים – מארגוני ענק כמו Boeing ו-IBM ועד לארגונים קטנים בני מספר חד סיפרתי של עובדים. CTI סיפקה שירותי אימון בהרבה ארגונים ובתוכם: Marriott International, Microsoft, Herman Miller, Boeing, IBM, Prudential, Cap Gemini , The Walt Disney Company, EPA. Yale University
יש אבחנה בין אימון, ניהול, ייעוץ והדרכה. תחומים אלה קשורים זה לזה ולעיתים חופפים בחלקים אבל הם שונים במיקוד תשומת הלב שלהם:
תשומת הלב העיקרית של מאמן מקצועי מופנית לחיבור לחזון הפרטי של המתאמן, לחוכמתו של המתאמן ולפעילות ממוקדת שמטרתה לשרת את סדר היום (האג'נדה) של המתאמן כפי שהוא מגדיר ורואה אותה. המתאמן מיישם ומחיל את האימון על מכלול חייו ובכללם גם על חייו המקצועיים.
תשומת הלב העיקרית של המנהל היא בהשגת תוצאות ארגוניות בעזרת כפיפים. למען מטרה זו, יפתחו מנהלים מנגנוני דיווח ישירים באמצעות משוב על ביצועים ויכולים כך להשתמש בכישורי אימון.
תשומת הלב העיקרית של יועץ היא בהשגת הישגים ארגוניים (בד"כ שינויים מערכתיים משמעותיים) באמצעות הפעלה של מומחיות מוכרת. לעיתים הם יפעלו להעברת מידע או מגוון של כישורים ללקוחותיהם.
תשומת הלב העיקרית של מומחים ומדריכים היא בהעברת ידע או יכולות ללקוח. המומחה עשוי בהחלט להשתמש בגישה קו-אקטיבית ובכישורים קו-אקטיביים.
התפקיד של יכולות רגשיות
דניאל גולמן, מחבר "אינטליגנציה ריגשית", חקר מודלים של יכולות ב-181 תפקידים שונים שנבחרו מתוך 121 חברות ומצא ש- 67% מהיכולות שזוהו כמהותיות לביצועים אפקטיביים היו יכולות "רגשיות" (גולמן דניאל, אינטליגנציה רגשית, (1997). תרגום מאנגלית: עמוס כרמל, הוצאת מטר, 1997). במחקר מאוחר יותר של קבוצת היי (Hay Group), נמצא גם שחשיבות היכולות הרגשיות גדולה כפליים מחשיבות האינטלקט והניסיון המעשי בתרומתם למצוינות. כתוצאה ממחקרים חלוציים אלה ואחרים, גולמן זיהה 25 יכולות אינטליגנציה רגשית שהוכחו מחקרית כחשובות ביותר לביצוע תפקיד ניהולי.
יכולות רגשיות משפיעות באמצעות שימוש מעשי. יכולות רגשיות בהגדרה אינן "אנאליטיות" ולכן אינן ניתנות ללימוד באמצעות שיטות הנחיה מדעיות. תרגול מעשי מדוקדק של יכולות רגשיות בוצע לראשונה על ידי CTI לפני 11 שנים. מודל האימון הקו-אקטיבי של CTI מתאים במיוחד לשימוש על ידי מנהלים ומנהיגים בארגונים המעונינים בהעצמה ועידוד של העובדים לנקיטת יוזמה ויצירתיות.
17 מתוך 25 יכולות האינטליגנציה הרגשית שזיהה דניאל גולמן, באות לידי ביטוי באופן מלא במודל התרגול של CTI. 90% ויותר מבוגרי התוכנית של CTI מזהים השפעה בינונית או גבוהה על מודעות רגשית, פיתוח הזולת ויכולות תקשורת כתוצאה מהתרגול שקיבלו ב- CTI.
הגרף להלן מתאר את ההשפעה המוצלחת של תרגול האימון בפיתוח יכולות מפתח של אינטלגנציה רגשית שהוכחו כבסיסיות באפקטיביות של מנהלים ומנהיגים. ניתן לקבל אמצעי משוב המודד יכולות אלה, שפיתח גולמן באמצעות קבוצת היי, לבחינת ההשפעה של השתתפות בסדנאות CTI, לפני הסדנה ולאחריה.
השפעת תרגול האימון על הארגון
"מפגשי אימון בהרבה חברות הפכו לשיגרה עבור הבכירים כמו תחזיות פיננסיות וישיבות קווטה" מתוךInvestor's Business Daily.
תרגול האימון משפיע לא רק על המנהל המתאמן, אלא גם על העובד בחברה שמקבל את האימון מהאדם הזה. בעוד שאין מחקר שבחן את ההשפעה של אימון פנימי בארגונים, ההשפעה של אימון חיצוני למנהלים מצביע על כיוון התוצאות.
קבוצת מנצ'סטר בע"מ (Manchester Inc.) פרסמה לאחרונה תוצאות של מחקר שמודד את ההשפעה של אימון חיצוני על העסק. המחקר כלל 100 בכירים. חברות שסיפקו אימון לבכירים שלהם זיהו שיפור בפרודוקטיביות, איכות, כח הארגון, שירות לקוחות וערך למשקיעים. הם קיבלו פחות תלונות מלקוחות ונטו לשמור על הבכירים שקיבלו אימון.
בנוסף, חברה שהשקיעה במתן אימון לבכירים שלה ראתה החזר על ההשקעהreturn on investment – (ROI) של כמעט פי שש על השקעתה באימון.
בין היתרונות לחברות שהאימון לבכירים תרם היו השיפורים הבאים:
כשר ייצור (פרודוקטיביות) – בכירים דיווחו על שיפור של 53%.
איכות – 48%
חוסן ארגוני – 48%
שירות לקוחות – 39%
הורדת תלונות של לקוחות – 34%
יציבות בכירים בתפקידם – 32%
צמצום עלויות – 23%
ריווחיות בשורה התחתונה – 22%
בין היתרונות לבכירים שהתאמנו היו השיפורים הבאים:
יחסי עבודה עם כפיפים ישירים – 77%.
יחסי עבודה עם מנחים ישירים – 71%.
עבודת צוות – 67%.
יחסי עבודה עם עמיתים – 63%.
סיפוק מעבודה – 61%.
צמצום מספר קונפליקטים – 52%.
מחויבות לארגון – 44%.
יחסי עבודה עם לקוחות – 37%.
