כמובן שאני הסנדלר,כמאמר המשורר "רק על עצמי לספר ידעתי". וכל דמיון שתמצאו הינו עלאחריותכם בלבד.אז הנה מספר השערות,רמיזות ואפילו ספקולציות וקונספירציות.
1.הביקוש לנעליים,מגפיים וסנדלים הינו היסטרי והסנדלר עובד סביב השעון כדי לרצות את לקוחותיו ולא נשאר לו זמן כדי לתפור לעצמו איזה מוקסין נחמד.
2.סוד ידוע של גילדת הסנדלרים הוא שכל נעל מתבלה עם הזמן,כן כן אפילו מגפי בוקרים וערדליים כבדות.ואילו כף רגלו של הסנדלר היחף הולכת ומקשיחה עם השנים ומעלה עוד ועוד שכבות של עור טבעי הנערם עם השנים לסוליה קשיחה להפליא,וכל זאת מבלי לבזבז עור יקר וזמן יקר שבעתיים.
3.בעוד כולם מהללים ומשבחים את איכותם של נעליו,הסנדלר בסתר ליבו ומצפונו המקצועי רואה כל תפר עקום,שריטה בעור ויודע שהינו רחוק עדיין מנעל חלומותיו.וכאיש עקרונות לא יתפשר על פחות מכך עבור כפותיו היחפות.
4.סנדלרים ולקוחותיהם היו פעם יחידי סגולה ובימים עברו גם הם שומו שמיים נעלו נעליים.
אך מאז הביזיון של החתול במגפיים וכשכל סיני מוכר בזול פי שתיים,הוחלט "נא עליים!"
5.הסנדלר בתוך תוכו מרגיש שהוא עדיין שוליה,נכון מפעם לפעם הוא מייצר איזה זוג ובחוץ תלוי שלט "סנדלר".והוא מחכה לרגע בו יכירו בגאונותו ויזמינו אותו לתערוכת הנעליים במילאנו ואז יתפור לעצמו זוג לתפארת.
6."אני סנדלר!" הוא אומר לעצמו,לא איזה בעל חנות נעליים.אני לא מוכר נעליים,אני מייצר נעליים בהזמנה ומותאמות אישית.הלקוחות בוחרים בי ולא בנעליים.
7."יחפות" זו פילוסופיה,הסנדלר יחף מבחירה.כך יוכל להזדהות עם כאבי רגליהם של לקוחותיו בכוח,יחף הוא ידרוך על כל מסמר טועה ויפיל את פטישו על בהונותיו.חשוב לו התהליך ולא להתהלך מבחינתו "סנדלרות" זו שליחות לא מקצוע.
8.הסנדלר פשוט מתקשה להחליט,האם הוא סנדלר שמתקן סוליה קרועה,האם הוא מאסכולת הדבק או המסמרים.האם רק נעלי גברים או שמא גם נעלי ילדים וגברים.הוא מתלבט אם לייצר מותג שלו או להתמקד בתיקון.הוא כל כך עסוק בלהתלבט שלא נשאר לו זמן לתקן את נעליו.
9.הסנדלר פשוט לא מאמין שיש בזה עתיד כלכלי,הוא מסתכל מסביב ורואה את הלקוחות משקיעים בבגדים,מכוניות,רהיטים. ושואל מי ישקיע בלתקן כפכפים ב9.90?אולי שווה לחזור למקצוע הישן?אולי למכור גלידה בסנדלריה?
על קצה המגף מעולמו של סנדלר שנמאס לו ללכת יחף.
גבי סינגולדה
This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
