מאת: ענבל כהן חמו 

ילדים צעירים משחקים פעמים רבות במשחקי תפקידים. אבא ואמא, רופא וחולה, מלך ומלכה הם עדיין להיט בעולם הילדים. גם צעצועים רבים בנויים כהעתק של מכשירים אמתיים – ה"מטבח" המצויד היטב בכיור, מיקרו ותנור. המברגה שמבריגה את אומי הפלסטיק בכוחה של הבטרייה. אני עדיין זוכרת את מכונת התפירה הקטנה שהייתה לי כילדה, היא אפשרה לי להרגיש שאני קצת גדולה כמו אמא שלי, שזגזגה במכונה שלה כמו נהג מרוץ בכביש מהיר, למרות שהמכונה שלי הצליחה לתפור בקושי חמישה תפרים ברצף. ילדים אוהבים לשחק, ובעיקר אוהבים להיות "כמו גדולים".

כשאנחנו גדלים אנחנו מפסיקים לשחק. עם ההתבגרות, הבילוי החברתי, הרכילות ושיחות הנפש תופסים את מקום המשחק, ועם השנים שעוברות כבר אין לנו זמן, המשחק נראה ילדותי בעינינו, לא תכליתי ולא מעשי.

הערך של המשחק עבור ילדים הוא מעבר להיותו אימון ב"להיות גדולים". ילדים כל הזמן ממציאים, הם אלופים בדמיון. בכל פעם משחק ה"אבא אמא" משתנה. בכל פעם הנסיך והנסיכה עוברים הרפתקאות אחרות. ולכל ההרפתקאות האילו אין זכר למחרת – אבל יש הרפתקאות חדשות. המשחק הוא לשם המשחק. דרך המשחק ילדים מבטאים את העולם הפנימי שלהם ואת רגשותיהם כפי שהם באותו הרגע.

גם מבוגרים זקוקים למרחב משחק, גם אם הוא נמצא בדימיונם. החלפת עיסוק יכולה להראות מורכבת ובלתי אפשרית. "שאני אתחיל עכשיו להיות עיתונאי? איך? ומה עם המשרה שלי במשרד? ואיך אשלם את החשבונות?" אבל אם נדמיין את עצמנו במקום אחר, עוסקים במשהו שמדבר אלינו יותר ונוכל לראות את התמונה הזו כאפשרית בדימיוננו, יש סיכוי שהיא תוכל להיות אפשרית גם במציאות. ככל שהתמונה שנצייר בדימיוננו תהיה מפורטת יותר, כך יקל עלינו לקרב אליה את המציאות.

אם קשה אפילו לדמיין, הרבה פעמים אפשר "לשחק בכאילו" באופן מציאותי למדי – אם נוציא את אלמנט התכליתיות מהמשוואה. אם נחשוב על העיסוק החדש כאל בילוי לשעות הפנאי ולא כאל המקום בו מרוויחים כסף, נמצא שיש הרבה יותר אפשרויות. אפשר לעשות פרויקט ביתי – לערוך את סרט בת המצווה של הבת, לעזור לחברים בעיצוב הבית, אפשר למצוא עמותה שזקוקה לכישוריכם בתחום המידענות או אפילו לכתוב כתבות בחינם למקומון. ככל שנתנסה יותר בעשייה בתחום החדש, כך נכיר אותו יותר ונוכל לדעת עד כמה מעניין אותנו לעסוק בו "באמת" ומהן הדרכים לעשות זאת. דרך האפשרות "לשחק" בתחום, נוכל לשחרר את עצמנו מהצורך להיות תכליתיים ומעשיים בכל רגע ולאפשר לעצמנו את החופש להיות מה שאנו חולמים.

לאתר של ענבל כהן חמו: www.DoCoaching.com